תהלים, פרק ס״ג, פסוק ח׳

שמתם לב פעם לתחושה המיוחדת והנעימה שיש לנו כשאנחנו נמצאים קרוב למישהו שאוהב אותנו ושומר עלינו? פתאום כל הדאגות נעלמות ואנחנו מרגישים הכי מוגנים בעולם. דוד המלך הרגיש בדיוק כך כלפי ה׳. כשהוא נאלץ לברוח מאנשים שרצו להרע לו, הוא ידע שהוא אף פעם לא לבד. הוא מודה לה׳ מכל הלב ואומר כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי, כלומר, הוא זוכר תמיד שה׳ עזר לו להינצל ושמר עליו. דוד אומר תודה לא רק על כך שהוא בסדר ובטוח, אלא גם על ההרגשה הטובה והמנחמת שה׳ נמצא ממש לצידו ומשגיח עליו בכל רגע. מתוך תחושת הביטחון העמוקה הזו, הוא מוסיף וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן. המילה "ארנן" פירושה לשיר מתוך שמחה. דוד מרגיש כאילו ה׳ פורש עליו כנפיים גדולות שעושות לו צל נעים ושומרות עליו, וכשהוא נמצא במחסה הבטוח הזה, הוא יכול פשוט לשיר ולשמוח מכל הלב, בכל מקום שבו הוא נמצא.