יצא לכם פעם להתעורר פתאום באמצע הלילה, כשהכל מסביב חשוך ושקט לגמרי? על מה אתם חושבים ברגעים האלה? דוד המלך משתף אותנו במחשבות שלו לפני השינה ובאמצע הלילה. הוא פונה לה' ואומר לו שאִם, כלומר כאשר, הוא שוכב לישון עַל יְצוּעָי, שזו המיטה שלו. המילה כתובה בלשון רבים מפני שדוד המלך נאלץ לפעמים לברוח ולנדוד, והמיטה שלו השתנתה ממקום למקום. הוא מספר שגם בְּאַשְׁמֻרוֹת, שהן חלקי הלילה השונים שבהם קורה שאנשים מתעוררים לרגע מהשינה, אֶהְגֶּה בָּךְ, כלומר אני אחשוב עליך. דוד מרגיש כל כך קרוב ומוגן, עד שאפילו כשהוא חצי ישן הוא נזכר באופן טבעי בכל הטוב והעזרה שה' נתן לו בעבר. המחשבות האלו באמצע הלילה ממלאות את הלב שלו בשמחה גדולה ובתחושה נעימה של ביטחון, ממש כמו ציפור קטנה ששרה ומנגנת כשהיא מוגנת בצל הכנפיים ששומרות עליה.
תהלים, פרק ס״ג, פסוק ז׳
אִם־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל־יְצוּעָ֑י בְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה־בָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.