תהלים, פרק פ״ו, פסוק א׳

קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה דחופה, ממש באותו הרגע, ולא יכולתם לחכות אפילו דקה אחת? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך. כשהוא נאלץ לברוח מפני שאול, הוא עבר תקופה קשה וסוערת מאוד. הוא היה לבד, בלי עוזרים, בלי רכוש, והרגיש חסר אונים. מתוך המצב הזה, דוד פונה אל ה' ומבקש ממנו שתי בקשות. קודם כל הוא אומר הַטֵּה ה' אׇזְנְךָ, כלומר, אנא הקשב ושמע את התפילה שלי. מיד אחר כך הוא מוסיף עֲנֵנִי, קבל את התפילה שלי ותעזור לי. דוד אומר את שתי הבקשות האלו ברצף, כי הוא מתחנן שה' יענה לו מיד עם תחילת ההקשבה, עוד לפני שהוא מסיים לדבר. למה דוד כל כך ממהר לבקש עזרה? הוא מסביר זאת במילים כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי. בזמן הבריחה שלו, דוד היה חסר כל. הוא משווה את עצמו לאדם שאין לו כלום וזקוק לעזרה דחופה, כי כל עיכוב עלול להיות מסוכן עבורו. דוד יודע שה' תמיד עוזר ומרחם על אנשים שאין להם מי שיעזור להם, ומתוך האמונה הזו הוא מבקש את הצלתו.