תהלים, פרק צ״ט, פסוק ו׳

יצא לכם פעם לחשוב מי היו המנהיגים הכי גדולים של עם ישראל, ומה הפך אותם לכל כך מיוחדים? במשך הדורות היו לנו מנהיגים שזכו לקשר קרוב וישיר עם ה'. השלושה הבולטים ביותר הם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שהיו המנהיגים המיוחדים ביותר של האומה, וּשְׁמוּאֵל הנביא. שמואל היה מנהיג כל כך חשוב, עד שהוא נחשב שווה למשה ואהרון גם יחד. הוא שילב את התכונות הטובות של שניהם: מצד אחד הוא הנהיג את העם במסירות בלי לקחת לעצמו שום דבר, ממש כמו משה. מצד שני הוא נהג להסתובב בין האנשים כדי לעשות שלום ביניהם, בדיוק כמו אהרון. אולי תופתעו לגלות שמשה קשור למילה בְּכֹהֲנָיו. הרי אהרון היה הכהן הגדול, אז למה גם משה נחשב לכהן? הסיבה היא שבמשך שבעת הימים שבהם חנכו את המשכן במדבר, משה בעצמו עבד שם ככהן בפועל, ולכן הוא נחשב לכהן החשוב ביותר. לידו עומד שמואל, שמוזכר במילים בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, מילים שמתארות את נביאי האמת שקוראים בשמו של ה'. הדבר המדהים ביותר אצל המנהיגים האלה הוא שהם קֹרִאים אֶל־ה' וְהוּא יַעֲנֵם. כשהם התפללו, ה' ענה להם מיד ובאופן ישיר. זה מלמד אותנו שה' נמצא וזמין למי שמתפלל אליו בכל מקום, ולא רק בבית המקדש. הקשר שלהם עם ה' היה כל כך קרוב, עד שאפילו כשהם עשו טעויות והיו צריכים לבקש סליחה, ה' שמע את התפילה הכנה שלהם וסלח להם באהבה.