יצא לכם פעם לעמוד במקום מיוחד וקדוש ולהרגיש בלב חיבור חזק לה'? כשאנחנו מתבוננים בכל הדברים הטובים שה' עושה למעננו, הלב שלנו מתמלא ברצון להודות לו. לכן המילה רוֹמְמוּ קוראת לנו לתת כבוד, גדולה ושבח לה'.
כשאנחנו רוצים להראות את הכבוד הזה, אנחנו פונים לכיוון הר המוריה, שעליו נבנה בית המקדש, כמו שנאמר וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ. אבל האם אנחנו באמת משתחווים להר של אדמה ואבנים? ממש לא. אנחנו משתחווים אך ורק לה'. הפנייה אל ההר היא רק דרך לעזור לנו לעורר את הלב, לזכור את ה' ולהרגיש שהוא עומד מולנו. אנחנו רוחשים כבוד להר רק מפני שה' בחר בו לקדש אותו, והקדושה הזו נשארת שם תמיד, גם כשבית המקדש לא בנוי.
בסוף אנחנו אומרים כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֹהֵינוּ. המילים האלה מגלות לנו רעיון נפלא: ה' הוא לא רק מלך נשגב שנמצא רחוק בשמיים, אלא הוא אלוהינו. הוא קרוב אלינו, משגיח עלינו, ובוחר לשכון ממש כאן למטה, קרוב לעם שלו.