על האדם לחלק ממשאביו בנדיבות לאנשים רבים הזקוקים לכך, ואף מעבר למידה הרגילה, ולכן עליו לקיים תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה. במקביל, זוהי הדרכה כלכלית הקוראת לפזר נכסים והשקעות למנות רבות ולא לרכז את הכול במקום אחד. התנהלות זהירה ונדיבה זו הכרחית כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ, שכן העתיד אינו ודאי ואינך יודע מתי יתהפך עליך הגלגל. פיזור הסיכונים ימנע אובדן מוחלט בעת משבר, ואילו מתן הצדקה יבטיח שאחרים יעזרו לך בשעת דוחק, או שזכות המעשה תגן עליך לחלוטין מפני הפורענות.
קהלת, פרק י״א, פסוק ב׳
תֶּן־חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמוֹנָ֑ה כִּ֚י לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.