קהלת, פרק י״א, פסוק ו׳

החיים רצופים בחוסר ודאות, ולכן על האדם לפעול בעקביות לאורך כל שנותיו ללא ייאוש. כפשוטו, הפסוק מורה לחקלאי: בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כלומר עליו לזרוע תמיד כי אינו יכול לדעת איזו זריעה יִכְשָׁר, תצליח ותניב פרי, הֲזֶה אוֹ זֶה, או שמא שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. מעבר לחקלאות, הפסוק משמש כמשל לתקופות החיים, כאשר הבוקר מסמל את שנות הנעורים והערב את ימי הזקנה. לאור זאת, על האדם להתמיד בעשייתו לפני ה' בכל שלב, מלימוד תורה וצדקה ועד בניית משפחה והעמדת תלמידים, שכן לכל גיל יש מעלה משלו ואין לדעת איזו מפעולותיו תניב את הפרי המבורך ביותר.