קהלת, פרק י״א, פסוק ה׳

גבולות ההשגה האנושית בטבע משקפים את חוסר היכולת להבין את דרכי ההשגחה. כשם שאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ, בין אם מדובר בכיוון נשיבתה הפיזי ובין אם בהשראה רוחנית, כך נסתר ממך המתרחש כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה. בטנה של האישה ההרה חתומה וסגורה, ועצמות העובר המתהווה בה נעלמות מעין רואה, הסתרה מכוונת מאת ה' המונעת את ידיעת מין היילוד. מתוך כך מובהר שכָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל, שכן גזרותיו נשגבות מבינתנו. בשל חוסר ידיעת העתיד, על האדם להמשיך בעשיית טוב, בצדקה ובעבודה מבלי לחשוש, ולהימנע מהסתמכות על חזיונות רוחניים על חשבון ציוויי ה' הברורים.