יחזקאל, פרק י״ט, פסוק ז׳

מנהיגותו המושחתת והאכזרית של המלך יהויקים משולה לאריה המטיל חורבן על סביבתו. אכזריות זו התבטאה בכך שוַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו כששכב עם נשות האנשים שרצח, או בניתוץ והרס של ארמונות עמו ויציאה לקרבות באומות שכנות. מעשיו המשיכו להמיט אסון כאשר וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב, החל מהחרבה פיזית של ערי השכנים ועד לרישוש ערי ארצו במיסים כבדים שהובילו בעקיפין לקריסתן. כתוצאה משלטון אימה זה וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ והפכה לשממה מרוב פחד. הנביא מדמה את הטלת המורא של המלך על בני האדם למִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ, שהחריד את כל יושבי הארץ.