יצא לכם פעם לשמוע שאגה חזקה של אריה וללכת צעד אחד אחורה מרוב פחד? תארו לעצמכם שהאריה הזה הוא בכלל לא חיה, אלא מלך בשר ודם. הנביא מדמה את המלך יהויקים לכפיר אריות אכזרי שמטיל פחד על הסביבה שלו. במקום לשמור על העם שלו, המלך התנהג בצורה רעה והביא עליהם הרס.
כאשר כתוב וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו, הכוונה היא לא לידיעה רגילה. המילה וַיֵּדַע פירושה לשבור ולנתץ, והמילה אַלְמְנוֹתָיו כוונתה לארמונות. כלומר, המלך הרס ושבר את הארמונות של בני עמו. בנוסף, המילים וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב מספרות לנו שהמלך רושש את ערי ארץ ישראל. הוא עשה זאת בכך שהטיל על התושבים מס כבד מאוד, והמעשים הרעים שלו הם שגרמו לערים להיהרס.
התוצאה של השלטון המפחיד הזה הייתה קשה. המילים וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מתארות איך ארץ יהודה והאנשים שחיו בה הפכו לשממה מרוב פחד, כי המילה וַתֵּשַׁם משמעותה שיממון. הנביא ממשיך עם הציור של האריה, ומסביר שהפחד שהמלך הטיל על כולם היה ממש כמו מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ של אריה, שאגה שהחרידה והפחידה את כל תושבי הארץ.