דימוי של גור אריות הגדל ומתחזק בסביבת אריות בוגרים משמש כאן כדי להמחיש את מסלול התפתחותו הפוליטי והמוסרי של מלך מיהודה. מדובר במלך יהויקים [רד"ק, אברבנאל], אשר דרכו התאפיינה בתמרון מתמיד בין מעצמות שהוביל בסופו של דבר לאכזריות גוברת מבית ומחוץ.
המילים ויתהלך בתוך אריות מתייחסות להתנהלותו של יהויקים בין מלכים זרים ועוצמתיים. הוא תמרן בין פרעה נכה מלך מצרים לבין נבוכדנצר מלך בבל, כשהוא מעביר את נאמנותו ומשנה צדדים מפעם לפעם בהתאם לנסיבות הפוליטיות ולמרידותיו [רד"ק, אברבנאל]. יש המבארים כי ההליכה בין האריות מצביעה על כך שיהויקים אימץ את סגנון ההנהגה של מלכי מצרים ונעשה דומה להם [מצודת דוד].
מתוך המציאות הפוליטית הזו, כפיר היה. כלומר, הוא צבר כוח והפך לשליט גיבור ומושל [מצודת דוד]. הבריתות שכרת עם המעצמות הגדולות הן אלו שהעניקו לו את כוחו והפכו אותו ל"כפיר", וזאת על אף שהיה שליט חלש בתחילת דרכו [מלבי"ם]. עם זאת, מודגש כי הוא נותר בגדר "כפיר" בלבד, ולא הגיע למדרגת הגדולה והעוצמה של אריה בוגר [רד"ק, אברבנאל].
התחזקותו השלטונית הובילה להשחתה מוסרית קשה, כפי שעולה מן המילים וילמד לטרף טרף אדם אכל. הוא סיגל לעצמו הרגלים של אלימות, עושק ושפיכות דמים. את דרך הטרף והאכזריות הוא למד ממלך בבל [אברבנאל], והיא באה לידי ביטוי במלחמותיו נגד עמים זרים שבאו עליו, כמו אדום, מואב ועמון [רד"ק], או בעושק כללי של גויים [מצודת דוד]. אולם, האלימות לא נעצרה בגבולות זרים. המילים אדם אכל מלמדות שהאכזריות הופנתה בסופו של דבר פנימה, אל תוך עמו שלו. הפרשנים מסכימים כי יהויקים החל לעשוק את בני ישראל, עשה רעות רבות ושפך דם נקי בממלכתו, תוך שהוא מוסיף רשע על רשעתו של קודמו.