קינה זו ממשיכה את רצף הקינות על אובדן מלכי יהודה, ועוברת למשל חדש המבטא צער עמוק על התקווה וההדר של הממלכה שנגוזו [ביאור שטיינזלץ, חומת אנך]. המשל מדמה את האומה בשיא תפארתה לגפן משגשגת, ובוחן את מקורות חיותה והצלחתה.
המילה אִמְּךָ מתפרשת בקרב רוב הפרשנים כסמל לכנסת ישראל או לאומה כולה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. גישה אחרת רואה ב"אם" משל לבית מלכות דוד בכללותו [מצודת דוד]. המשל מתייחס לתקופות הזוהר של העם, כאשר הונהג על ידי מלכים צדיקים כדוד, שלמה, אסא ויאשיהו, שאז פרחה האומה כגפן [רד"ק, אברבנאל]. מנגד, יש הממקדים את המשל במלכותו של צדקיהו, שהיה מלך צדיק ולכן נמשל לגפן נטועה ונינוחה, ולא לאריה טורף כפי שהוזכר בקינות קודמות [מלבי"ם].
המילה בְּדָמְךָ זוכה לשני כיווני פירוש עיקריים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה גזורה מלשון דמיון וצורה, כלומר "בדמותך", וחסרה בה האות תיו. לפי זה, הפסוק אומר: אתה דומה למי שאמו כגפן, או שכך אתה מצטייר בדימויים של אלו המתארים אותך [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם, רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. לעומת זאת, פירוש ייחודי מציע שהמילה נדרשת כמשמעה – מלשון דם. הדם מסמל את הלחות הטבעית ואת כוח החיות העובר בתורשה מהמקור אל תולדותיו, בדומה לטבע המים המצמיח את הגפן [רב האי גאון המובא ברד"ק ובאברבנאל].
היותה של הגפן שְׁתוּלָה (נטועה) עַל מַיִם וניזונה מִמַּיִם רַבִּים, מסמלת את מקור השפע וההצלחה. המים מייצגים את התורה, וכאשר ישראל עוסקים בה הם משגשגים [תרגום יונתן המובא ברד"ק ובאברבנאל]. כמו כן, המים מסמלים את ההנהגה הטובה של המלכים, שכל עוד לא פסקה – האומה הצליחה במעשיה [רד"ק, אברבנאל], ואת שפע הטובה והממשלה שזכו להם מכוח היותם מזרע דוד [מצודת דוד]. מנקודת מבט היסטורית-פוליטית, פעולת השתילה מתפרשת כעקירת הגפן והעברתה למקום אחר, רמז לניסיונו של צדקיהו לצאת משעבוד בבל ולחסות תחת שלטון מצרים כדי להמשיך ולשגשג [מלבי"ם].
בזכות אותם מים, הגפן פֹּרִיָּה, כלומר עושה פרי לרוב ומתרבה, וַעֲנֵפָה, בעלת ענפים ארוכים [רש"י, רד"ק]. תכונות אלו משקפות את גדילתה של האומה, התרחבות ממשלתה והצלחתה העצומה, כל עוד הייתה מחוברת למקורות החיים וההנהגה הראויים [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל].