הנביא מציב לאישה תנאים של ריחוק והמתנה, המסמלים את הקשר בין ה' לעם ישראל בתקופת הגלות. הוא דורש ממנה כי יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי, כלומר תמתין כאלמנה חיה מבלי להינשא, אך תישאר שייכת לו בלבד. עליה להתנתק מעברה לחלוטין, כך שלֹא תִזְנִי עם מאהבים ארעיים ולא תעבוד עבודה זרה בסתר, וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ בברית נישואין רשמית או באימוץ דת זרה של אומה אחרת. בסיום הוא מצהיר וְגַם אֲנִי אֵלָיִךְ, אמירה שניתן להבינה כהמשך הריחוק שבו גם הוא לא יבוא אליה בינתיים, או כהבטחה הדדית שאם תשוב אליו, גם הוא ישמור לה אמונים וימתין עד לגאולתה.
הושע, פרק ג׳, פסוק ג׳
וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.