דברי הימים ב, פרק י׳, פסוק ד׳

העם מציג בפני המלך החדש תנאי ברור להמשך נאמנותו ודורש הקלה בנטל המסים ועבודות הכפייה. בטענתם כי המלך הקודם הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ, הם מדמים את הקושי הכלכלי והפיזי לעול כבד המונח על צוואר בהמה, אשר נועד לממן את מפעלי הבנייה העצומים ואת החזקת בית המלך וסוסיו הרבים. דרישתם להקלה בעת חילופי השלטון מוצדקת משום שהמסים חרגו מיכולתם של האזרחים לעמוד בהם, וכן מכיוון שלמלך החדש אין את הגדולה הבינלאומית של קודמו ולכן הוא יכול להרשות לעצמו לצמצם הוצאות. לפיכך הם מצהירים וְעַתָּה הָקֵל... וְנַעַבְדֶךָּ, ומבהירים כי יקבלו על עצמם את המלכות בנפש חפצה רק אם ישוחררו מהתנאים הכלכליים הקשים ששררו עד כה.