דברי הימים ב, פרק י״ד, פסוק ב׳

חשבתם פעם כמה אומץ צריך כדי לנקות ארץ שלמה מדברים רעים שאנשים התרגלו אליהם? המלך החליט לעשות מעשה אמיץ ולטהר את הארץ מעבודה זרה, ממש לעקור אותה מהשורש. כדי לעשות זאת, הוא השמיד ארבעה דברים שונים ששימשו לעבודת אלילים. קודם כל, הוא סילק את מזבחות הנכר, שהיו מזבחות שהוקדשו לאלוהים זרים. אלו היו מבנים שעשויים מהרבה אבנים, והמון אנשים היו באים אליהם כדי להקריב קורבנות באופן קבוע. יחד איתם הוא הסיר גם את הבמות, שהן בעצם המבנים והבתים שבתוכם עמדו אותם מזבחות. לאחר מכן, הוא השמיד את המצבות. בניגוד למזבח שהיה עשוי מהרבה אבנים, מצבה הייתה עשויה מאבן אחת בלבד. על המצבות לא הקריבו קורבנות, אלא נהגו למרוח שמן על הראש שלהן. בנוסף לכל אלה, היו גם האשרים, שהם עצים מיוחדים שאנשים עבדו להם. גם האבנים היחידות וגם העצים האלו עמדו בדרך כלל ממש בחזית המזבח. המלך הרס את העצים, והמילה ויגדע פירושה שהוא פשוט כרת אותם. כשכרת את העצים האלה, הוא בעצם קיים את מה שהתורה ציוותה עלינו לעשות – לעקור לגמרי את עבודת האלילים.