תארו לעצמכם שאתם מפקדים על צבא גדול בימי קדם. לכל חייל בצבא שלכם יש תפקיד מיוחד וכלי נשק שמתאים בדיוק בשבילו. כך בדיוק היה בנוי הצבא של המלך אסא, שהורכב משני כוחות עיקריים: חיילים משבט יהודה וחיילים משבט בנימין. לכל קבוצה הייתה התמחות אחרת. החיילים משבט יהודה נשאו צִנָּה, שזהו מגן גדול מאוד שנועד לשמור על הלוחם מפני חרבות וחניתות. בנוסף למגן הזה, הם היו חמושים גם ברֹמַח.
לעומתם, לחיילים משבט בנימין הייתה מומחיות שונה. הם נשאו מָגֵן, שזהו מגן שנועד במיוחד כדי להגן עליהם מפני חיצים. לוחמי בנימין היו מוכרים מאז ומתמיד כקשתים מצוינים, ונראה שבאותה תקופה השבט שלהם גדל והתפתח מאוד. הם נקראים וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת, ולמה דווקא דורכי? כי כדי למתוח את חוט הקשת חזק ככל האפשר וליירות את החץ למרחק רב, הם היו ממש דורכים על הקשת בכף הרגל שלהם.