ההכאה והביזה מתייחסות לערים הפלשתיות שבאזור גרר [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. וַיַּכּוּ אֵת כָּל הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר, בשונה מן הצבא המרכזי שניגף ישירות על ידי ה', את הערים הללו הכו בני ישראל בעצמם [מלבי"ם]. הניצחון התאפשר בקלות, כִּי הָיָה פַחַד ה' עֲלֵיהֶם, וליושבי הערים לא נותר כוח להילחם ולהתנגד [מצודת דוד].
פעולת הלקיחה מתוארת במילה וַיָּבֹזּוּ, הנכתבת עם דגש באות זי"ן [מנחת שי]. בני ישראל שדדו את הערים כִּי בִזָּה, כלומר שלל, רַבָּה הָיְתָה בָהֶם [ביאור שטיינזלץ]. כמות השלל העצומה היא שגרמה להם להתעכב במיוחד כדי לבזוז את כל הערים הללו [מצודת דוד], שכן השפע שם לא נפל לידיהם מאליו והם נדרשו לאסוף אותו באופן פעיל [מלבי"ם].