הכרובים שבנה שלמה בקודש הקודשים יצרו חופה רצופה, כאשר סך מוטת כנפיהם יחד היה אׇרְכָּם אַמּוֹת עֶשְׂרִים. כל כנף נפרשה לְאַמּוֹת, כלומר למידה של חמש אמות, כך שהן נגעו בכתלים וזו בזו וכיסו את כל רוחב החדר. מכיוון שרוחב החלל היה עשרים אמה בדיוק, מציאותם מוסברת כנס שבו גופם לא תפס מקום, או לחלופין שגופם בלט קדימה כעוף במעופו. הם עמדו זה לצד זה על רגליהם כשפניהם מופנות החוצה אל חלל הבית, בניגוד לכרובים של משה שפנו זה אל זה. הפניית המבט החוצה רומזת למצב שבו העם אינו עושה את רצון ה' בשלמות, ולכן השפע מגיע לעולם באמצעים עקיפים ולא מתוך חיבור ישיר.
דברי הימים ב, פרק ג׳, פסוק י״א
וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.