וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת לתקוף את דוד, ווַיִּנָּטְשׁוּ, כלומר התפרסו שוב באותו השטח. זירת הקרב, בְּעֵמֶק רְפָאִים הסמוך לירושלים, נבחרה בהשגחה אלוהית כדי לרמז על גורל האויבים שייפלו שם ויהפכו למתים. למרות שהזירה נותרה זהה למערכה הקודמת, ה' הורה לדוד להימנע ממתקפה חזיתית, ובמקום זאת להשתמש בתחבולה ולהסתוות מאחורי העצים עד שייווצר בלבול במחנה האויב. מעבר להיבט הצבאי, שינוי דרך הפעולה נועד לבחון את אמונתו של דוד, שנדרש לעצור את חייליו המסתערים ולהמתין לאות משמים בטרם יפעל. עמידתו המתוחה בניסיון הוכיחה את משמעתו המוחלטת, והמחישה כי ה' הוא זה שיוצא בעצמו להילחם את מלחמתם של ישראל.
שמואל ב, פרק ה׳, פסוק כ״ב
וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַעֲל֑וֹת וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.