שמואל ב, פרק ה׳, פסוק ו׳

II Samuel 5:6Sefaria

וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם אֶל־הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹא־תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם־הֱסִֽירְךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה׃

עם המלכתו על כל ישראל עולה דוד לכבוש את ירושלים כדי לאחד את הממלכה, אך בהגיעו אֶל הַיְבֻסִי, האומה העצמאית שישבה במצודה, הם מונעים את כניסתו בהכרזה לֹא תָבוֹא הֵנָּה. הם מתנים את כניסתו באמירה המתריסה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים, המבטאת את ביטחונם המוחלט בחוזק העיר. ביטחון זה נשען על לעג לפיו גם שומרים חלשים יספיקו כדי להגן על המצודה, או על הצבת צלמי נחושת שסימלו שבועת אי-התקפה עתיקה שפג תוקפה, ואף שימשו כמנגנון הגנה טכנולוגי של מכונות המכות בכוח במוטות ברזל. כוונתם הסופית של יושבי העיר, לֵאמֹר, הייתה להבהיר את ביטחונם המוחלט בתוצאה: לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.