כיבוש ירושלים היווה נקודת מפנה משמעותית שסילקה את תחושת החולשה שנבעה מקיומה של מובלעת זרה ותקיפה בלב הארץ, וסייע רבות בארגון וביסוס השלטון [ביאור שטיינזלץ]. על רקע זה, המילים הָלוֹךְ וְגָדוֹל מתארות תהליך שבו דוד התעצם יותר ויותר בכל עת [מצודת דוד]. עם זאת, השימוש במילה וְגָדוֹל במקום "וגדל" מלמד שלא היה זה תהליך צמיחה איטי והדרגתי, אלא כל תוספת לגדולתו הייתה עצומה ומשמעותית בפני עצמה [חומת אנך]. התעצמות זו לא הצטמצמה רק להצלחה חומרית ומדינית, אלא הקיפה גם את אושרו הנפשי והרוחני [מלבי"ם].
ההסבר להצלחה חסרת התקדים הזו טמון במילים וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ. מבחינה מעשית, ה׳, שהוא אדון כל הצבאות בעליונים ובתחתונים, עמד לימינו של דוד וסייע לו לנצח את כל החילות שעמד מולם [רד"ק]. לצד הסיוע הצבאי, מדגישים הפרשנים את הפן הרוחני של חיבור זה: למרות הצלחתו הכבירה, דוד שמר על ענווה מוחלטת ולא גבה לבו. בזכות ענוותנותו זו, הוא זכה שהשכינה והמידות האלוהיות ישהו עמו, והוא הפך למעין מרכבה לנוכחות האלוהית בעולם [חומת אנך].