דברי הימים א, פרק כ׳, פסוק ד׳

יצא לכם לדמיין פעם איך זה להילחם מול ענק אמיתי שגבוה מכם בהמון? המילים וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן מספרות לנו שהגענו לתקופה המאוחרת של דוד המלך. בשלב הזה דוד כבר לא יצא בעצמו אל שדה הקרב, אבל עדיין היו מלחמות בגבולות מול הפלשתים. הפעם המלחמה התרחשה בְּגֶזֶר, שהייתה עיר על הגבול של ארץ ישראל. לפלשתים הייתה שיטה מיוחדת להפחיד את האויבים שלהם: הם נהגו לשים בחזית המלחמה אנשים ענקיים ממש. אחד הענקים האלה היה מִילִידֵי הָרְפָאִים, כלומר בן למשפחה קדומה של ענקים, והוא אפילו היה אח של גוליית. למרות הגודל המפחיד שלו, בצבא של דוד היו לוחמים אמיצים מאוד שלא נבהלו משום דבר. באותו רגע מותח, אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי, שהיה אחד הגיבורים הגדולים של דוד, אֶת סִפַּי הענק וניצח אותו בגבורה. דרך אגב, בספר אחר בתנ"ך מסופר שבאותה מלחמה דוד התעייף וכמעט נפגע, אך כאן בחרו לא לכתוב את זה, כדי לשמור על הכבוד של דוד המלך ולהציג אותו כמלך חזק ומכובד.