ישעיהו, פרק י״ח, פסוק ב׳

אומה יורדת ים משגרת צִירִים, שליחים האמורים לשוב עם תשובה, השטים בכְלֵי־גֹמֶא, שהן סירות קלות מצמחי מים המחליקות בבטחה על סלעי הנהר. הקריאה לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים מכוונת אותם אל יעד מורכב, העשוי להיות עם ישראל או אומה זרה. אם מדובר בישראל, השליחים נשלחים אל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט שנטלטל בגלויות, עונה ונשדד, אך נותר עַם נוֹרָא מִן־הוּא וָהָלְאָה המעורר יראה בהישרדותו הפלאית. עם זה הוא גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה, אשר נרמס בידי אויביו אך ממשיך לקוות לה', לאחר שנְהָרִים של אומות זרות בָּזְאּוּ ושדדו את ארצו. לחלופין, התיאור מכוון לאימפריה מטילת אימה שחוקקת גזרות ורומסת עמים אחרים, או לאומה שתווי פניה משוכים ונהרות שוצפים חורצים את אדמתה.