ישעיהו, פרק י״ח, פסוק א׳

קריאת זימון נשמעת במילה הוֹי אל עבר אֶרֶץ רחוקה השוכנת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ, אזור המזוהה עם מלכות אשור או עם ארצות הדרום. הקריאה מופנית לאומות שיבואו לברר על גאולת ישראל באחרית הימים, או לחלופין לעמים ששמעו בתקופת הנביא על מפלת סנחריב וביקשו לקבל את אמונת ה'. הארץ מתוארת כבעלת צִלְצַל כְּנָפָיִם, כלומר מרחב המטיל צל כפול. צל זה נוצר ממפרשי ספינות הנדמים לכנפי עופות, מלהקות ציפורים המצלות על האדמה, מעצים עבותים החופפים על המים, או כמשל לארץ בעלת גבורה המעניקה חסות ומוסתרת בצל הרים.