קרה לכם פעם שחיכיתם להודעה ממש חשובה ותהיתם איך כולם יצליחו לשמוע עליה באותו הזמן? הנביא מספר לנו על אירוע עצום ומרגש שעתיד לקרות. האירוע הזה יהיה כל כך מפורסם, עד שלא יהיה צורך בשליחים כדי להודיע עליו. הבשורה תגיע לכל בני האדם, בכל קצוות העולם. לכן מופיעות המילים ישבי, שמתארות אנשים שגרים במקום קבוע, ושכני, שהם אנשים שגרים במקום באופן זמני. גם המילים תבל וארץ מתארות את כל המקומות בעולם, החל מהאזורים המיושבים ועד למקומות השוממים ביותר.
כדי להסביר עד כמה כולם יראו וישמעו את מה שיקרה, הנביא משתמש במשל. הוא מדבר על נס, שזה בעצם תורן ארוך או דגל ששמים על ראש ההר כדי שכולם יראו אותו ממרחק רב, ועל קול של שופר חזק. כמובן שלא באמת יניפו דגל מוחשי או יתקעו בשופר, אלא זה תיאור ציורי לכך שהאירוע יהיה ברור וגלוי לכל. ומהו אותו אירוע מיוחד? זהו הרגע הנפלא שבו ה׳ יאסוף את כל עם ישראל ויחזיר אותם לארצם. בדיוק כמו שאדם מרים דגל ותוקע בשופר כדי לאסוף את העם, כך ה׳ יקבץ אותנו, וכל אומות העולם יראו את הפלא הזה במו עיניהן וישמעו עליו במו אוזניהן.