תארו לעצמכם צבא ענק וחזק של אויבים שמגיע להילחם, אבל אז הוא מובס לגמרי במלחמה הגדולה של אחרית הימים. הנבואה מספרת לנו שאחרי הניצחון על אותו צבא, כמו צבא גוג ומגוג, שדה הקרב יישאר נטוש.
הנביא אומר שהאויבים יֵעָזְבוּ יַחְדָּו, כלומר הם פשוט יושארו שם מאחור בשטח, כמו משהו שהופקר לגמרי. מי שיגיע למקום ויישאר בו יהיו בעלי החיים. הנביא מסביר שהם יושארו לְעֵיט הָרִים, שהם עופות דורסים גדולים, וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, שהן חיות הבר השונות.
בגלל שהצבא שיובס יהיה כל כך גדול ועצום, בעלי החיים ישהו שם במשך שנה שלמה. הנביא משתמש בשתי מילים מיוחדות כדי לתאר את עונות השנה: המילה וְקָץ מגיעה מהמילה קיץ, והמילה תֶּחֱרָף מגיעה מהמילה חורף. זה אומר שבמשך חודשי הקיץ, כשהעופות אוהבים לעופף ולהיראות באוויר, הם אלו שישהו שם, ובחודשי החורף הקרים, כשחיות הבר מסתובבות יותר, הן אלו שיגיעו למקום. כך אנחנו לומדים על הניצחון המוחלט של ה׳, שמביא לסופם של האויבים הרשעים.