קרה לכם פעם שממש פחדתם מאיזו צרה שמתקרבת, וניסיתם לשכנע את עצמכם שהיא פשוט תעלם מעצמה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כאשר ריחף מעליהם איום של צבא אויב. ה' פונה אליהם ומזהיר אותם: אַל־תַּשִּׁאוּ, כלומר, אל תפתו ואל תשלו את נַפְשֹׁתֵיכֶם. ה' מבקש מהם לא לשקר לעצמם, ממש כמו שהנחש השתמש בלשון של פיתוי בגן עדן. העם כל כך קיווה שהאויב יסתלק, עד שהם התחילו להאמין שהָלֹךְ יֵלְכוּ מֵעָלֵינוּ הַכַּשְׂדִּים, כלומר שהצבא הכשדי יעזוב אותם לגמרי וילך משם לתמיד. אבל ה' עונה להם תשובה ברורה ונחרצת: כִּי־לֹא יֵלֵכוּ. ה' מסביר להם שגם אם נראה פתאום שהאויב קצת מתרחק או נסוג, זו לא עזיבה מוחלטת והם עוד יחזרו, ולכן מסוכן מאוד לחיות באשליה שהכל כבר בסדר.
ירמיהו, פרק ל״ז, פסוק ט׳
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.