קרה לכם פעם שמישהו האשים אתכם במשהו שבכלל לא עשיתם, רק בגלל כעס ישן? זה בדיוק מה שחווה ירמיהו הנביא. ירושלים נמצאת באותם ימים בתקופה מתוחה מאוד. ירמיהו מנסה לצאת מהעיר ומגיע אל שער בנימן, שער בירושלים שפנה לכיוון הנחלה של שבט בנימין. שם הוא פוגש אדם שהוא בעל פקדת, כלומר קצין שהתפקיד שלו הוא לשמור על השער ולדאוג שאף אחד מהתושבים לא יברח אל מחנה האויב.
לקצין הזה קוראים יראייה, והוא לא סתם שומר. סבא שלו היה חנניה, נביא שקר שירמיהו הוכיח בעבר שהוא לא דובר אמת. לפני שחנניה מת, הוא ביקש מהמשפחה שלו לחפש הזדמנות להתנקם בירמיהו. עכשיו, כשהנכד יראייה רואה את ירמיהו בשער, הוא מבין שזו ההזדמנות המושלמת שלו.
יראייה פועל בכוח. המילה וַיִּתְפֹּשׂ מלמדת אותנו שהוא אחז בירמיהו בחוזקה, ממש כמו שלוכדים אדם שמנסה לברוח. הוא צועק עליו ומאשים אותו: אל הכשדים אתה נופל. המילה נֹפֵל כאן לא אומרת שירמיהו נפל פיזית על האדמה, אלא שהוא מנסה לערוק, כלומר לעבור אל הצד של האויב. ההאשמה הלא נכונה הזו נתנה לשומרים תירוץ לכעוס על ירמיהו ולסגור אותו בבית האסורים, למרות שהוא בכלל לא התכוון לבגוד בעמו.