מפגש חשאי ומתוח בין מלך מפוחד לנביא כלוא חושף את החיפוש הנואש אחר הדרכה אלוהית בשעת משבר. צדקיהו המלך מוציא את ירמיהו מבית הבור ומזמן אותו לשיחה פרטית, הרחק מעיני הציבור. המלך עורך את הפגישה בַּסֵּתֶר משום שבניגוד לשריו ולעמו שהיו רשעים, הוא עצמו ירא את ה' בסתר ליבו [אברבנאל].
כאשר המלך שואל הֲיֵשׁ דָּבָר מֵאֵת ה', הוא מבקש לדעת אם התקבלה נבואה חדשה לאחרונה. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שצדקיהו כבר ידע על חורבן העיר וכיבושה מנבואות קודמות, וכעת הוא מברר אם חל שינוי כלשהו או אם התקבל מסר עדכני מהשמיים.
תשובתו הקצרה של ירמיהו, יֵשׁ, מקפלת בתוכה משמעות עמוקה. היא לא רק מאשרת קבלת נבואה קרובה, אלא גם מבהירה למלך שעל אף הייסורים והרעות שעשו לנביא השרים בבית הכלא, הקשר הנבואי שלו עם ה' לא פסק לרגע [אברבנאל].
מיד לאחר מכן, ירמיהו מפרט את תוכן המסר: בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּנָּתֵן. בניגוד לנבואות הקודמות שעסקו בגורלה הכללי של העיר ירושלים, נבואה חדשה זו מכוונת באופן אישי וישיר כלפי המלך עצמו [מלבי"ם]. המסר שמעביר הנביא הוא החלטי, ברור ובלתי משתנה: המלך אישית ייפול בידי בבל ללא כל ספק [אברבנאל].