מצבו האישי של ירמיהו הנביא משתנה עם חילופי השלטון ביהודה, והוא מורשה להתהלך בחופשיות. הפרשנים מסכימים כי כאשר עלה צדקיהו לשלטון, הוא ציווה לשחרר את ירמיהו מבית הסוהר שבו כלא אותו המלך הקודם, יהויקים. על פער זה שבין המלכים מצוין כי צדקיהו היה מלך צדיק שחי בדור של רשעים, בניגוד ליהויקים שהיה מלך רשע שחי בדור של צדיקים [רש"י].
העובדה שירמיהו בָּא וְיֹצֵא בחופשיות בקרב העם מעידה על שינוי ביחס לנבואתו; בעוד שבימי יהויקים הוא נכלא במכוון כדי למנוע ממנו להתנבא, שחרורו כעת מראה כי הייתה נכונות לקבל ולשמוע את דבריו [מלבי"ם].
הביטוי וְלֹא־נָתְנוּ מתפרש כאן במשמעות של לא עזבו או לא השאירו [מצודת ציון]. המונח בֵּית הַכְּלֽוּא משמעו בית המאסר, ויש לשים לב כי המילה נכתבת עם האות יו"ד (הכליא) אך נקראת באות וי"ו [מנחת שי, רד"ק]. עם זאת, חירות זו של ירמיהו לא הייתה מצב קבוע, והיא נמשכה רק עד שנתפס ונאסר מחדש בשלב מאוחר יותר [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].