טענתו של ירמיהו כלפי המלך צדקיהו מוצגת כשאלה רטורית נוקבת, שבה הוא דורש לדעת מה ההצדקה להשלכתו אל בית הכלא. כאשר הנביא שואל מֶה חָטָאתִי לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וְלָעָם הַזֶּה, הוא מנסח את דבריו במבנה הדרגתי היורד מן החמור אל הקל. תחילה הוא פונה אל המלך עצמו (לְךָ), שכן פגיעה במלך נחשבת לחטא החמור ביותר. לאחר מכן הוא עובר אל שרי המלך ומשרתיו (וְלַעֲבָדֶיךָ), שחטא כלפיהם נחשב קל יותר. לבסוף הוא מזכיר את פשוטי העם (וְלָעָם הַזֶּה), שחטא נגדם הוא הקל מכולם מאחר שאין בו כל פגיעה בכבוד המלכות. דרך הצגה זו נועדה להדגיש את חפותו המוחלטת: לא רק שהוא לא פגע במלך עצמו, אלא הוא אף לא עבר את העבירה הקלה ביותר כלפי אדם מן השורה [חומת אנך].
ירמיהו, פרק ל״ז, פסוק י״ח
וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אוֹתִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.