קרה לכם פעם שהזהרתם חבר שאם הוא לא ישנה את ההתנהגות שלו יקרה משהו לא נעים, ובסוף זה בדיוק מה שקרה? זה המצב בנקודה הזו בסיפור שלנו. פתאום יש הפסקה בתיאור החיים של ירמיהו, ואנחנו מקבלים סיכום קצר על הימים האחרונים של ירושלים. למרות שכבר קראנו על חורבן העיר במקומות אחרים בתנ"ך, הדברים נכתבים כאן שוב כדי להראות לנו שכל הנבואות הקשות שירמיהו אמר למלך ולעם התקיימו במדויק.
צבא בבל הגיע לירושלים בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי, שהוא חודש טבת. החיילים התחילו לתקוף את העיר וכתוב שוַיָּצֻרוּ עליה. הכוונה היא שחיילי בבל הקיפו את ירושלים מכל הכיוונים ובנו סביבה חומת מצור מיוחדת, כדי ללחוץ על התושבים שבפנים ולא לאפשר לאף אחד להיכנס או לצאת. המאבק הזה היה ארוך וקשה. המצור התחיל בחודש טבת, ורק בחודש תמוז האויבים הצליחו לעשות פרצה בחומה. אבל תושבי ירושלים לא ויתרו בקלות. הם נלחמו באומץ רב במשך חודש שלם על הפרצה בחומה כדי להגן על העיר שלהם. רק בחודש אב, כשלתושבים כבר לא נשאר אוכל והרעב הכריע אותם, חיילי בבל הצליחו סוף סוף להיכנס פנימה.