ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה למנהיג שמפר הבטחה חשובה מאוד? המלך צדקיהו נשבע שבועת נאמנות למלך בבל, אך לא עמד בה. בעקבות זאת, מלך בבל העניש אותו ולקח ממנו את מאור עיניו, כלומר עִוֵּר אותו. העונש הזה אינו מקרי. צדקיהו קיבל אותו מפני שהוא גרם למותם של חכמי הסנהדרין. החכמים החשובים האלו הדריכו את העם ונקראו "עיני העדה", ובגלל שצדקיהו פגע במי שהיו העיניים של העם, הוא איבד את עיניו שלו. לאחר מכן, קשרו את המלך בנְחֻשְׁתַּיִם. אלו הן שלשלאות חזקות שעשויות מנחושת ונועדו לאסור שבויים. המילה כתובה בלשון זוגיות, כמו המילה רגליים או ידיים, וזה מפני ששמו את השלשלאות על שתי רגליו של המלך. בסוף התהליך העצוב הזה, המילה לָבִיא משמעותה פשוט להביא. היא מתארת כיצד צדקיהו המלך נלקח כשהוא קשור ושבוי, והובא הרחק מארצו אל הגלות בבבל.