מלך בבל עִוֵּר אֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ כעונש על כך שגרם להריגת חברי הסנהדרין, המכונים "עיני העדה", לאחר שהתירו את שבועת הנאמנות שלו לנבוכדנצר. לאחר עיוורונו וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם, כלומר כבל את שתי רגליו בשלשלאות שנועדו לאסור שבויים, אשר היו עשויות מנחושת או מברזל חזק במיוחד. בסופו של התהליך נלקח המלך האזוק כדי לָבִיא אֹתוֹ כשבוי אל גלות בָּבֶלָה.
ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ז׳
וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לָבִ֥יא אֹת֖וֹ בָּבֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.