ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ט׳

לאחר חורבן ירושלים, התברר כי הבבלים לא הרגו את כל תושבי המקום [ביאור שטיינזלץ]. פעולת ההגליה לבָּבֶל הקיפה שלוש קבוצות אוכלוסייה שונות:
הקבוצה הראשונה היא יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, כלומר תושבי ירושלים שניצלו ממוות במהלך הכיבוש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הקבוצה השנייה מורכבת מהַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו, והם האנשים שבחרו להיכנע, להשלים עם הבבלים ולערוק לצד האויב, כפי שיעץ להם ירמיהו הנביא [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הקבוצה השלישית, שמוזכרת שוב במילים וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים, מתייחסת ליהודים שנותרו מחוץ לירושלים והתגוררו בשאר ערי יהודה [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].

על מלאכת ההגליה ניצח נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים. התואר רַב־טַבָּחִים מצביע על היותו שר בכיר הממונה מטעם המלך על ענישת אנשים והוצאתם להורג, בדומה לתפקיד שמילא פוטיפר במצרים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. באשר לשמו, נְבוּזַרְאֲדָן, הפרשנים מעירים כי יש לכתוב ולקרוא אותו כמילה אחת מחוברת, בדומה לשמות בבליים אחרים במקרא כגון נבוכדנצר [רד"ק, מנחת שי].