קריסתה של ירושלים באה לידי ביטוי בהחרבת המוקדים השלטוניים, האזרחיים והרוחניים של העיר. מעשה השריפה וההרס המופיע כאן התרחש בחודש החמישי על ידי נבוזראדן [מלבי"ם].
הפרשנים מציגים מספר כיוונים להבנת הביטוי וְאֶת בֵּית הָעָם. הגישה הפשטנית גורסת כי הכוונה היא לבתיהם של תושבי העיר באופן כללי [רד"ק, ביאור שטיינזלץ], או באופן ספציפי יותר לבתיהם של גדולי האומה והאנשים החשובים בעם [מצודת דוד]. לעומת זאת, על פי מדרש חכמים, הביטוי מתייחס למבני ציבור שבהם העם מתאסף, ובראשם בתי כנסיות [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ], ויש המציעים כי ייתכן שהכוונה היא אף לבית המקדש [ביאור שטיינזלץ].
בנוסף לשריפת המבנים, הכשדים החריבו את ביצוריה של העיר, כאשר הפועל נָתָצוּ בהקשר של חומות ירושלים משמעו שבירה והריסה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].