יהושע, פרק י״ז, פסוק י״ד

בְּנֵי יוֹסֵף, שייצגו בעיקר את חצי שבט מנשה או את שני השבטים יחד מתוך קרבת אחים, פנו אל יהושע בתלונה על גודל נחלתם. הם קבלו על כך שהוקצה להם שטח מצומצם המהווה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, כלומר חטיבת קרקע אחת שמידתה קטנה והיא גורמת להם לצער ולמצוקה עקב הצפיפות. לטענתם, אף ששטח הנחלה נקבע במקור לפי מספרם המועט של יוצאי מצרים, כעת הם הפכו להיות עַם־רָב וציפו שיהושע יגדיל את שטחם בפועל. כדי לבסס את דרישתם הם מצביעים על המציאות הגלויה לעין ואומרים עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה', שכן התרבותם העצומה היא התגשמות נסית של הברכה האלוהית שניתנה לאבותיהם.