תארו לעצמכם שאתם מקבלים חדר קטן, אבל פתאום מצטרפים אליכם עוד המון אחים ואחיות, והחדר פשוט נהיה צפוף מדי. זה בדיוק מה שהרגישו בְּנֵי יוֹסֵף, ובעיקר אנשי שבט מנשה. כשהם יצאו ממצרים הם היו מעטים, ולפי מספר האנשים הזה נקבע גודל השטח שלהם בארץ. אבל מאז הם התרבו מאוד, והמקום שקיבלו כבר לא הספיק להם.
הם באו אל יהושע והתלוננו שהם קיבלו רק גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד. כלומר, הם קיבלו רק חלקה אחת, קטנה ומוגבלת כמו חבל שבעזרתו מודדים שטח, כאילו היו שבט קטן. הם אמרו ליהושע: תסתכל עלינו, עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה'. הם פשוט ביקשו ממנו לראות בעיניים כמה ה' בירך אותם וכמה אנשים הם עכשיו, ולכן ציפו לקבל שטח גדול הרבה יותר.
יהושע הבין אותם, אבל לא יכול היה לשנות את החלוקה שקבע ה'. במקום זה, הוא הציע להם פתרון מעשי. הוא אמר להם שמכיוון שהם באמת עם רב וחזק, כדאי להם להשתמש בכוח שלהם. הוא הציע להם לעלות אל ההר, לכרות את היערות הצפופים, וכך להכין לעצמם שטחים חדשים שבהם יוכלו להתיישב בנוחות.