יהושע, פרק י״ז, פסוק י׳

בתוך רצועת הקרקע המשותפת של בני יוסף, החלק הדרומי מוקצה נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם והחלק הצפוני ניתן וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, כאשר נחל קנה מפריד ביניהם. בצד המערבי משמש הים התיכון כגבול משותף לשני השבטים, אף על פי שהקביעה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ מתייחסת בלשון יחיד לנחלת מנשה. גבולותיו החיצוניים של מנשה יִפְגְּעוּן, כלומר ייפגשו וייצרו קו גבול משותף, עם נחלות השבטים השכנים. כך, וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, כלומר הגבול הצפוני נושק לנחלת אשר, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח באזור הסמוך לנהר הירדן.