אהוד דוקר את מלך מואב בעוצמה רבה כל כך עד שגַם הַנִּצָּב, ידית האחיזה, נכנס לתוך הבטן אַחַר הַלַּהַב, ברזל החרב השנון, במטרה להמיתו מיד ולמנוע ממנו לזעוק. בשל משמניו הרבים של המלך, וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב ושומן הגוף כיסה לחלוטין את הנשק. אהוד לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ, בין משום שהשומן מנע זאת ממנו פיזית, ובין מבחירה מכוונת כדי למנוע טפטוף דם שיסגיר את מעשהו בעת מנוסתו. כתוצאה מהדקירה העמוקה וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה, כלומר הצואה נשפכה מתוך מעיו הבקועים של המלך, מה שגרם לעבדיו לחשוב שהוא רק מתפנה והעניק לאהוד את הזמן הנדרש כדי להימלט.
שופטים, פרק ג׳, פסוק כ״ב
וַיָּבֹ֨א גַֽם־הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.