יצא לכם פעם לראות תינוק קטנטן שרק נולד? בימים הראשונים שלו הוא עדין מאוד וצריך זמן כדי לגדול ולהתרגל לעולם. לכן התורה קובעת שמצוות ברית המילה תיעשה רק ביום השמיני. ה' נותן לתינוק שבוע שלם כדי להתחזק, לחוות את השבת הראשונה בחייו שנותנת לו כוח מיוחד, וגם לאפשר להורים להיות מוכנים ולשמוח יחד. המצווה הזו כל כך חשובה, עד שאם היום השמיני נופל בשבת, מקיימים את הברית בשבת עצמה.
כשהתורה כותבת וּבַיּוֹם, היא מלמדת אותנו שאת הברית עושים תמיד באור יום ולא בלילה. אפילו אם נאלצו לדחות את הברית, למשל כי התינוק לא הרגיש טוב, עדיין חובה לעשות אותה רק ביום. המילה יִמּוֹל מלמדת שהתפקיד לדאוג לקיום המצווה מוטל בראש ובראשונה על האבא.
אולי חשבתם לעצמכם, אם ה' רוצה שהתינוק יהיה נימול, למה הוא לא בורא אותו מראש ככה? על השאלה הזו ענה רבי עקיבא תשובה חכמה מאוד: ה' נתן לנו את המצוות כדי שאנחנו נתקן ונשפר את עצמנו. בדיוק כמו שחיטה צומחת בשדה כגרגירים ואנחנו צריכים לעבד אותה ולאפות ממנה לחם, כך ה' נותן לנו את הזכות להשלים ולשפר את עצמנו בעזרת המעשים שלנו.