ויקרא, פרק י״ב, פסוק ג׳

מצוות ברית המילה נקבעה דווקא וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִִי כדי להעניק לתינוק זמן להתחזק פיזית, לעבור שבת אחת שתוסיף לו כוח רוחני, ולאפשר לאם לסיים את ימי טומאתה כדי שההורים ישמחו יחד. המצווה חייבת להתקיים בשעות היום בלבד ולא בלילה, גם אם נדחתה ממועדה המקורי. הדרישה שהתינוק יִמּוֹל מטילה את החובה בעיקר על האב, ומטרתה לזכך את האדם ולאפשר לו לתקן ולהשלים את גופו בעצמו. חיתוך בְּשַׂר עָרְלָתוֹ דוחה איסורים חמורים כמו חילול שבת או קציצת נגע צרעת המופיע על העור, אך היתר זה תקף אך ורק כאשר מדובר בערלה ודאית ולא במקרי ספק.