ויקרא, פרק י״ב, פסוק ז׳

הכהן וְהִקְרִיבוֹ לפני ה', ולשון היחיד מלמדת שבעיקר קורבן החטאת מעכב את אכילת הקודשים, כאשר הפעולה וְכִפֶּר עָלֶיהָ נועדה להסיר את מחסום הטומאה שמונע כניסה למקדש, או לכפר על חטא עץ הדעת ועל שבועות שהאישה נשבעה מתוך כאבי הצירים. בכך וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ, כלומר היא מיטהרת מסוגי הדם השונים הנובעים מהרחם, והקורבן משמש גם כתפילה להחלמתה הפיזית ולעצירת הדימום. הכלל זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת קובע חוק אחיד הפוטר יולדת תאומים מהבאת קורבנות כפולים, ומדגיש את חובתה המוחלטת של יולדת עשירה להביא כבש. חובה זו קיימת בין אם ילדה לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה, והשימוש במילת הברירה נועד לכלול גם מקרי ספק שבהם הפילה נפל שמינו אינו ברור.