יוסף קיבל סמכות שלטונית מוחלטת המאפשרת לו לֶאְסֹר שָׂרָיו, כלומר להעניש ולכלוא את בכירי מצרים, בְּנַפְשׁוֹ מתוך רצונו ושיקול דעתו הבלעדי וללא צורך באישור. סמכות זו מהווה סגירת מעגל עבור מי שהיה אסיר בעצמו, אך ניתן לראות במילים אלו גם ביטוי לכך שהשרים נקשרו אליו באהבה. לצד כוחו השלטוני פעל יוסף גם במישור השכלי כאשר וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם, בכך שהפך את חכמי מצרים, הנקראים זקנים על שם חכמתם, לתלמידיו. הוא הדריך אותם כיצד להנהיג את המדינה נכונה, וחכמתו השתיקה את השרים שהתנגדו למינויו של עבד זר לשליט.
תהלים, פרק ק״ה, פסוק כ״ב
לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.