תהלים, פרק ק״ה, פסוק מ״ד

ה' קיים את שבועתו לאבות האומה כשהעניק לעם ישראל את שטחיהם של עמי כנען, וכך וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם. בנוסף לארץ הם זכו לקבל וַעֲמַל, כלומר עושר ונכסים מוכנים לשימוש שניטעו במהלך ארבעים שנות הנדודים במדבר והושגו בעבודה קשה של לְאֻמִּים, אומות שאיבדו את זכותן על הרכוש בשל דתם המושחתת. נכסים אלו עברו לידי ישראל בשלווה ובנחת כמו אדם היורש את מורישיו, ולכן נאמר כי יִירָשׁוּ אותם. לשון ירושה זו מדגישה כי הרכוש עבר אליהם באופן מוחלט, בניגוד לארץ שעליה נאמר וַיִּתֵּן משום שהיא מתנה המותנית במעשיהם ועלולה להילקח מהם. הענקת השפע המוחשי מראש נועדה לעורר את העם לשמור את חוקי התורה והמצוות.