הבטחה אלוהית נצחית מוענקת למנהיג, המבססת את מעמדו הבלתי מעורער כחיבור ייחודי בין שלטון, צדק ועבודת ה'.
המילים נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם מבטאות שבועה מוחלטת שאין ממנה חזרה, שכן דיבורו של ה' הוא שבועתו, והוא לא יחזור בו מהבטחתו [רד"ק, מצודת דוד]. הפרשנים מציגים שתי מסורות מרכזיות באשר לזהות מקבל השבועה. הגישה האחת מייחסת זאת לאברהם אבינו, אשר חשש שמא ייענש על האנשים שהרג במלחמה. ה' מבטיח לו שלא יתחרט על הטובה שייעד לו [רש"י]. יתרה מכך, אף שכוהן שהרג נפש נפסל לכהונה, ה' נשבע לאברהם שכהונתו שרירה וקיימת, שכן ה' הוא שלחם והרג את האויבים, ולא אברהם [אלשיך]. הגישה השנייה מייחסת את הדברים לדוד המלך. בניגוד למלכות שאול שהייתה זמנית וה' ניחם עליה, מלכות דוד מבוססת על נבואה קדומה ונצחית [רד"ק, מאירי]. השבועה מבטיחה שגם אם דוד יחטא והעם יגלה, המלוכה לא תילקח מזרעו לעולם [מלבי"ם, מאירי].
לגבי התואר אַתָּה כֹהֵן, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה אינה מכוונת לכהונה במובנה הרגיל, אלא לשררה, הנהגה ומלכות. המשמעות היא שר, נגיד או מושל, אשר במקביל לשלטונו עוסק גם בשירות ועבודת ה' [רש"י, רד"ק, אבן עזרא, שטיינזלץ, מאירי]. מנגד, יש המפרשים את ההבטחה כפשוטה – שמזרעו של המנהיג אכן תצא הכהונה [רש"י, מצודת דוד].
ההבטחה ניתנת לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי. הפרשנים מסכימים כי האות יו"ד במילה "דברתי" היא תוספת לשונית, והמשמעות היא "על דבר", "על עניין", "על מנהג" או "על פקודת" [רש"י, רד"ק, אבן עזרא, מצודת ציון]. פירוש אחר קושר את המילה לדיבורו ולהבטחתו של ה' [אלשיך, מאירי], או למילה "דביר", כלומר הבטחה להיות כוהן הממונה על ההיכל וקודש הקודשים [מלבי"ם].
הביטוי מַלְכִּי צֶדֶק, הכתוב בתנ"ך כשתי מילים נפרדות [מנחת שי], זוכה למספר כיווני פרשנות. הגישה הראשונה רואה בכך השוואה למלכי צדק ההיסטורי, המלך הקדמון של ירושלים שהיה גם כוהן לאל עליון. ה' נשבע שהמנהיג יירש את מעמדו, ימלוך על ירושלים, ויזכה לקבל מעשרות כמותו [רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד, שטיינזלץ, מלבי"ם]. הגישה השנייה מסבירה שהאות יו"ד במילה "מלכי" גם היא מיותרת, והביטוי מתאר את אופיו של המנהיג – ה' בחר בו מפני שהוא "מלך צדק", מנהיג העושה משפט וצדקה וזוכה שחטאיו יכופרו [רד"ק, אבן עזרא, מלבי"ם, מאירי]. לבסוף, ישנו פירוש ייחודי הרואה במילים אלו תואר לה' עצמו – המלך הצדק, אשר על דיבורו והבטחתו מבוססת המלכות [מאירי].