יצא לכם פעם לעשות משהו טוב רק בגלל שאתם באמת אוהבים לעשות אותו, ולא בגלל שמישהו הבטיח לכם פרס? המזמור שלנו פותח במילה הַלְלוּ־יָהּ, ובעצם קורא לנו לשבח את ה' דרך ההסתכלות על אדם כזה, אדם צדיק וישר. על אדם כזה נאמר אַשְׁרֵי, כלומר, הוא יהיה אדם מאושר ומוצלח.
מה הסוד שלו? הוא מצליח לשלב בצורה מושלמת בין שני דברים. החלק הראשון הוא שהוא יָרֵא אֶת־ה'. זה לא אומר שהוא מפחד לקבל עונש או חושש ממה שאחרים יגידו עליו. הכוונה היא שיש לו כבוד עצום לה', ולכן הוא נזהר לא לעשות מעשים רעים, אפילו כשהוא לגמרי לבדו בסתר ואף אחד לא רואה אותו.
החלק השני הוא שהוא בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. הוא לא רק נמנע מלעשות רע, אלא ממש רוצה ואוהב לעשות מעשים טובים ולקיים את המצוות. הוא עושה אותן מתוך אהבה טהורה ושמחה עצומה, ולא כדי לקבל פרס או כדי להתגאות מול אנשים אחרים. המילה מְאֹד באה להדגיש שהוא משקיע בעשיית הטוב את כל הכוח שלו. כשאדם חי בצורה כזו, מתוך כבוד אמיתי לה' ושמחה גדולה במצוות, ה' בעצמו שמח למלא את הבקשות והרצונות שלו.