שכרו של אדם ירא ה' אינו מסתכם בחייו האישיים בלבד, אלא ממשיך ומוקרן אל עבר צאצאיו. הישגיו הרוחניים והמוסריים של האדם מבטיחים לדורות הבאים אחריו מורשת של עוצמה, כבוד וברכה.
הפרשנים מציעים גישות שונות להבנת ההבטחה גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ. מבחינה חברתית ופיזית, הכוונה היא שצאצאיו יהיו מוכרים ומפורסמים בדורם [אבן עזרא], ויזכו לכבוד וליראה מאת הבריות כשם שאנשים יראים מפני אדם גיבור [רד"ק]. בנוסף, הגבורה עשויה להתבטא בשלמות הכוח והבריאות הפיזית [מאירי]. מבחינה לשונית, המילה גִּבּוֹר מופיעה כאן ללא כ"ף הדמיון, אך משמעותה היא "כגיבור" [אבן עזרא]. לצד הפירוש הפיזי, יש המבארים את הגבורה במונחים של שפע וריבוי, או כגבורה רוחנית של אנשים העושים את דבר ה' [מאירי].
חציו השני של הפסוק, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ, מתאר את מהות הברכה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהברכה הגדולה ביותר של האדם היא שזרעו וצאצאיו יהיו אנשים הגונים וישרים, הנמשכים אחריו ואוחזים בדרכיו הטובות, ובזכות כך יזכו לכל מיני ברכה והצלחה. יושר זה הוא תכונה המשותפת הן לאב והן לבן [אבן עזרא].
ישנה הבחנה מעניינת בין עצם הגבורה לבין הברכה. האושר האמיתי אינו נובע מן הכוח הפיזי כשלעצמו, שכן כוח עלול לשמש גם לרעה. הצאצאים יבורכו רק בזכות יושרם ובחירתם הטובה, כאשר ישתמשו בגבורתם כדי להציל עשוקים ולא כדי לעשוק דלים [אלשיך].
מבט רחב יותר מחלק את הפסוק לשני ממדים של שכר: החלק הראשון של הפסוק מייצג את ההצלחה החומרית בעולם הזה, ואילו החלק השני מייצג את השכר הרוחני והעולם הבא, שבו האדם מבורך בכך שיצא ממנו דור ישר [מלבי"ם]. יתרה מכך, הברכה אינה נעצרת בגבולות המשפחה המצומצמת; כל אנשי דורם של הישרים זוכים להתברך, משום שמעשיהם של הישרים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות [מצודת דוד].