מתוך הכרה והודיה על הישרדות האומה בגלות, נקרא העם להכריז עתה, כמשמעות הקריאה יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל, כי לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ ועמד לטובתנו ולצדנו, לא היינו ניצלים. ישועה זו נובעת מקשר הדדי, שבו העם בוטח בה' בלב שלם, ובתגובה הוא ניצב לצידו ומגן עליו מפני אויביו. ההודאה מתייחסת לתקופת השעבוד לאויב באופן כללי, אך יש הממקדים אותה באירועי הצלה ספציפיים. גישה אחת רואה בכך הודאה על הגאולה מחורבן הבית הראשון שנבעה מרחמי ה' בלבד, ואילו גישה אחרת מייחסת את המזמור, שנכתב לְדָוִד, לראייה נבואית ולתפילה על נס פורים העתידי וההצלה מגזרות ההשמדה של המן.
תהלים, פרק קכ״ד, פסוק א׳
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֭הֹוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹאמַר־נָ֝֗א יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.