תהלים, פרק קמ״א, פסוק ד׳

האדם זקוק לעזרת ה' כדי לשמור על פנימיותו מהשפעות סביבתיות, ולכן הוא מתפלל אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע, שלא יכוון את מחשבותיו לכיוון שלילי או לדעות כפרניות. הוא מבקש שלא להגיע לידי לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע, כלומר תכנון וביצוע של מעשים פוגעניים, בחברת אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן, שהם אנשים עושי רע. תפילה זו נועדה למנוע היגררות חברתית ומוסרית, בין אם מתוך רצון לנקום ברשעים בשיטותיהם שלהם, ובין אם מתוך פיתוי ללכת אחר הגותם המטעה. לסיום הוא מבקש וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם, שלא יאכל ממאכליהם המתוקים והערבים. הימנעות זו שומרת עליו מחיבור משחית בסעודותיהם, מהנאה מרכוש עשוק, ומהתמכרות לתאוותיהם ולרעיונותיהם המושכים.